קרן דן דוד · 2025 · הוקרן בטקס הפרס ועלה לרשתות

על פרד קוורנו, ועל השאלה מי נמצא בתוך המסגרת.

מחווה קצרה לקולנוען שהקדיש את הקריירה שלו להחזיר את הנוכחות השחורה אל ההיסטוריה של אירופה. הפעם, וזה נדיר אצלנו, בנינו את הסרט מתוך הסרטים והתצלומים שלו עצמו, סביב השאלה שעוברת בכל מה שהוא עושה: מי נמצא בתוך המסגרת, ומי נשאר בשוליה?

לקוח
קרן דן דוד
זוכה הפרס
פרד קודג'ו קוורנו (Fred Kudjo Kuwornu), קולנוען, Do The Right Films
חומר המקור
סרטים ותצלומים של פרד קוורנו, ובהם We Were Here (2024)
בימוי
דניאלה קופלר
אנימציה
צוות האנימציה של Moofa
שנה
2025
סוג
סרט לטקס
הנושא

פרד קודג'ו קוורנו הוא קולנוען, מפיק ומחנך אפרו-איטלקי. הוא נולד בבולוניה לאב גאנאי ולאם איטלקייה, והיום הוא פועל מברוקלין, עם חברת ההפקה שלו Do The Right Films. את דרכו בקולנוע התחיל על הסט של ספייק לי, בצילומי Miracle at St. Anna באיטליה, ומאז הוא מחזיר אל עין הציבור פרקים מתולדות הפזורה האפריקאית, פרקים מתועדים שנשכחו.

ב-Inside Buffalo הוא מספר על החיילים האפרו-אמריקאים שלחמו באיטליה במלחמת העולם השנייה, ביחידות נפרדות לשחורים. ב-Blaxploitalian הוא עוקב אחרי מאה שנים של שחקנים שחורים בקולנוע האיטלקי. ו-We Were Here: The Untold History of Black Africans in Renaissance Europe, על אפריקאים שחורים שחיו באירופה בתקופת הרנסנס ושסיפורם לא סופר, הוצג לראשונה בביאנלה של ונציה ב-2024. פרס דן דוד מכבד בכל שנה מספר קטן של אנשי מעשה שחוקרים את העבר מחוץ לאוניברסיטה. את קוורנו בחר הפרס לכבד כאמן, קולנוען, מחנך וחדשן תרבותי, שעבודתו בוחנת את המקומות שבהם נפגשים זהות, גזע וייצוג היסטורי.

הסרט

מבין הסרטים של אותה שנה, הסרט של פרד קוורנו הוא היחיד שבנינו מתוך עבודתו של הזוכה עצמו. השתמשנו בפריימים ובתמונות אמיתיים מתוך We Were Here, בחומרים מסרטים אחרים שלו, ואפילו בתצלומים שלו כילד, ומהעולם שלו בנינו את העולם של הסרט. זה הרגיש נכון, כי השאלות שמטרידות את קוורנו הן גם השאלות שהטרידו אותנו כשעשינו את הסרט שלו. מי בתוך המסגרת, ומי מחוצה לה? מי עומד במרכז, ומי נדחק לשוליים?

וכך הסרט נעשה להרהור על המסגרת עצמה. העולם החזותי שלו הוא עולם של קופסאות ושל קבינט פלאות. קופסאות צל מציבות את הנוכחות האפריקאית באירופה לצד מה שאנחנו מכירים כרנסנס האירופי הקלאסי, ומשאירות פתוחה את השאלה אם השניים מתנגשים זה בזה, או שייכים זה לזה. מסגרות מוזהבות נתלות, מתמלאות ומתרוקנות. הדמויות שקוורנו השיב מן השכחה צועדות אל המרכז, והמסגרות שפעם הדירו אותן הן עכשיו נושא הסרט.

הסרט הזה, שנבנה מתוך עבודתו של היוצר עצמו, שונה מאוד משאר סרטי דן דוד. ובכל זאת, הוא כל כך דומה להם.

פריים מהסרט: שני תצלומי ילדות במסגרת מוזהבת כפולה, אישה מחזיקה תינוק, וגבר מחזיק תינוק
מאיפה הוא בא

בן לשתי תרבויות.

שני תצלומים מילדותו, זה לצד זה במסגרת מוזהבת אחת, והקריינות נפתחת: ”בן לשתי תרבויות, האיטלקית והגאנאית, הוא ביקש לחקור ולהגדיר מחדש את הדרך שבה מספרים את העבר, את מי כוללים בו ואת מי שוכחים.”

פריים מהסרט: פינה של מסגרת מוזהבת גדולה וריקה, ובקצה שלה מקובצים דיוקנאות קטנים ממוסגרים, תצלומים ומכתב בכתב יד
בשוליים

קטנים, בקצה התמונה.

מסגרת מוזהבת גדולה, כמעט ריקה, ובפינה שלה צרור של דיוקנאות קטנים, תצלומים ומכתבים. ”דרך קולנוע, מחקר ואקטיביזם, הוא נתן קול לסיפורים שנשארו זמן רב מדי בשוליים.”

קופסאות הצל

”פרד אינו רואה בהיסטוריה כלי קיבול קבוע, אלא מרחב חי ומשתנה, שבו מה שנכלל ומה שנשאר בחוץ תלוי במי שמספר.” הסרט בונה את כלי הקיבול הזה, פשוטו כמשמעו. קופסאות של תחריטים, מפות, שעונים ועיניים, כל מה שמילא את קבינט הפלאות האירופי. ובתוכן, מביטה מהן החוצה, הנוכחות האפריקאית שנשמטה מהתמונה הקלאסית של הרנסנס.

פריים מהסרט: קופסת צל ובה תחריט של פסל חזה קלאסי, מפת איטליה ומסגרת סגלגלה
פסל חזה קלאסי, מפת איטליה, מסגרת סגלגלה.
פריים מהסרט: קופסת צל של מגירות, ובהן עיניים חרוטות, תחריט אנטומי ושעונים קטנים
עיניים חרוטות במגירות, לוח אנטומי, שעונים.
פריים מהסרט: קופסת צל ובה דף מודפס, נוף מתחת לנייר קרוע עם חותם שעווה, ועין חרוטה בתוך אליפסה
דף מודפס, נוף מתחת לנייר קרוע, עין חרוטה.
פריים מהסרט: עין חומה מביטה החוצה מבעד לחור מנעול מוזהב בלוח כהה
עין חומה, מביטה החוצה מבעד לחור המנעול.
פריים מהסרט: שתי מסגרות מוזהבות, באחת דמות שחורה עטויה ברדס, ובשנייה שעון חול
דמות עטויה ברדס, ולצדה שעון חול.
פריים מהסרט: שתי מסגרות מוזהבות, באחת ראש מגולף כהה, ובשנייה דיוקן מצויר של ילד שחור לצד אישה אירופית
ראש מגולף, וילד שחור מצויר לצד אישה אירופית.
פריים מהסרט: קיר כהה של מסגרות מוזהבות תלויות על חבלים, ובהן תצלומים וכרזות של סרטים, ביניהם Blaxploitalian
הסרטים שלו

העבודה שלו, תלויה על הקיר.

הסרטים והתצלומים שלו תלויים במסגרות מוזהבות לאורך קיר כהה, והקריינות עוברת על עבודתו: ”מהחיילים האפרו-אמריקאים במלחמת העולם השנייה, דרך סיפורם של השחורים בתעשיית הקולנוע האיטלקית, ועד ההיסטוריה העשירה של אפריקאים שחורים באירופה של הרנסנס, פרד מחזיר למרכז קולות שנשכחו ואירועים שאיש לא שם אליהם לב.”

חומר המקור
הכרזה של We Were Here: דמויות שחורות בלבוש רנסנס בתוך מסגרת זהב
מתוך We Were Here: The Untold History of Black Africans in Renaissance Europe של פרד קוורנו (2024). דימוי מתוך הסרט שלו עצמו, שבו אפריקאים שחורים מוצגים מחדש כמי שהיו באמת באירופה של הרנסנס: אנשי חצר, מלומדים, אנשי כנסייה ואבירים. זה החומר שממנו עבדנו, נוכחות שקוורנו החזיר לתמונה אחרי שהמסגרת של תולדות האמנות האירופית חתכה אותה החוצה.
מה עשינו איתו
פריים מהסרט: מסגרת מוזהבת סגלגלה ובתוכה דמויות שחורות מהרנסנס, וכדורים זהובים חגים סביבה
במסגרת חדשה. הסרט לוקח את הדימויים של קוורנו עצמו ומציב אותם במסגרות מוזהבות שמרחפות ביקום של קבינט פלאות, וכך הדמויות שלו עומדות, סוף סוף, במרכז התמונה ולא בשוליה.
חומר המקור
פריים מתוך We Were Here: נזיר שחור לאור נר
מתוך We Were Here: איש דת שחור לאור נר. אחת הדמויות שקוורנו שחזר מבין האפריקאים המתועדים באירופה של הרנסנס, והפעם נזיר במסורת של בנדיקטוס הקדוש מפלרמו. אדם שהיה שם, והתיעוד שמר את זכרו, אבל התמונה המוכרת של הרנסנס שכחה אותו.
מה עשינו איתו
פריים מהסרט: מסגרת זהב מעוטרת וריקה על קיר כהה
המסגרת הריקה. השאלה החדה ביותר של הסרט, בתמונה אחת. מסגרת מעוטרת שאין בה איש, החלל שההיסטוריה השאירה ריק במקום שבו היה צריך לעמוד אדם.
פריים מהסרט: פרד קוורנו בתוך מסגרת זהב עגולה, על רקע שמי לילה וציפורים
הסיום

פרד, במרכז.

הסרט מסתיים בקוורנו עצמו, במרכזה של מסגרת זהובה: ”הגישה שלו מכירה בכך שבלי מסגרת ראויה, הסיפורים האלה עלולים להיעלם מן העין. עבודתו של פרד מבקשת לתת לעבר את המסגור המחודש החיוני הזה.”

סרטי דן דוד

בכל שנה הקרן בוחרת יחד עם הזוכים את נושא הסרט שייעשה לכבודם, ואנחנו הופכים אותו לתסריט, לתמונות ולתנועה. הזוכים רואים את הסרט בפעם הראשונה בערב הענקת הפרס, על המסך הגדול, באולם מלא אנשים שבאו לכבד אותם. אחר כך הסרטים עולים לרשתות ולאתר הקרן: יוטיוב, פייסבוק, לינקדאין ועוד, לצד נימוקי הוועדה והראיונות עם הזוכים. יש זוכים שמקרינים את הסרט לסטודנטים שלהם, כדי להראות להם במה הם עוסקים.

צרו קשר

יש לכם פרס שמחכה לסרט כזה?

ספרו לנו ←