סרט מחווה קצר על ארכיאולוגית של השואה, שמצאה דרך לחשוף את האמת על מקום כמו טרבלינקה בלי לפגוע בקברים שבו. ארכיאולוגיה שיסודה באיפוק.
קרוליין סטרדי קולס היא פרופסור לארכיאולוגיה של השואה ולחקר רצח עם באוניברסיטת האדרספילד, ועומדת שם בראש המרכז לארכיאולוגיה. עד שהגיעה, אף ארכיאולוג לא קיבל רשות לעבוד בשטח שבו עמד מחנה ההשמדה טרבלינקה. היא ניצבה שם מול בעיה שרוב עמיתיה למקצוע מעולם לא נאלצו לפתור: איך חוקרים אתר של רצח המוני, שהוא גם, על פי ההלכה, מקום של מתים שאסור להפריע למנוחתם.
התשובה שלה הייתה ארכיאולוגיה פורנזית לא פולשנית. בעזרת לידאר, מכ״ם חודר קרקע וסקר גאופיזי אפשר לקרוא את מה שמתחת לפני השטח בלי לפתוח אותו, לשמור על איסור ההלכה לפגוע בקברים, ועדיין למצוא עדויות לתאי הגזים ולקברי האחים. מאז הביאה את השיטה גם למחנות הנאציים באי אלדרני ולמקומות נוספים. פרס דן דוד הוענק לסטרדי קולס ”על פיתוח פרוטוקולים מעשיים ואתיים למחקר ארכיאולוגי באתרי רצח עם, על השפעתה העצומה על חקר השואה, וכדי לתמוך בתרומתה המתמשכת לחקר ההיסטוריה והעבר האנושי.”
לאורך רוב תולדותיה, ארכיאולוגיה הייתה חפירה. כדי לדעת מה יש מתחת לאדמה, פותחים את האדמה. העבודה של סטרדי קולס נובעת מהאינסטינקט ההפוך. במקום כמו טרבלינקה, שבו נרצחו מאות אלפים וההלכה אוסרת להפריע למתים, דווקא החפירה, שבדרך כלל חושפת את האמת, היא מה שאסור לעשות. היא מצאה דרך לראות אל תוך האדמה ולהשאיר אותה שלמה.
הסרט היה צריך לכבד את האיפוק הזה, ולהראות בבהירות את הכלים שהיא עובדת איתם: הרחפן והמכ״ם, הסריקה על המסך שמשרטטת קבר אחים בלי לגעת בו, החפץ הבודד שנמצא ומייצג את חייו של אדם אחד, ונוף ההנצחה שהמדע הזה משרת. רצינו שגם הסרט עצמו ינהג באותה זהירות: שיתקרב אל היסטוריה שאי אפשר לשאת מתוך הקשבה ולא מתוך חשיפה, ושייתן מקום, בשקט, לאנשים שהאדמה עדיין שומרת.
הכנסנו לסרט את סטרדי קולס עצמה, כדי להראות איך השיטות האלה עוזרות לה למצוא את מה שהמקום טומן בתוכו. ומתוך מה שהיא מוצאת עולים בסרט האנשים עצמם, והחפצים שלהם.
בכל שנה הקרן בוחרת יחד עם הזוכים את נושא הסרט שייעשה לכבודם, ואנחנו הופכים אותו לתסריט, לתמונות ולתנועה. הזוכים רואים את הסרט בפעם הראשונה בערב הענקת הפרס, על המסך הגדול, באולם מלא אנשים שבאו לכבד אותם. אחר כך הסרטים עולים לרשתות ולאתר הקרן: יוטיוב, פייסבוק, לינקדאין ועוד, לצד נימוקי הוועדה והראיונות עם הזוכים. יש זוכים שמקרינים את הסרט לסטודנטים שלהם, כדי להראות להם במה הם עוסקים.